אוצרת: יונה שפירא

עיצוב: סטודיו טוקן

התערוכה עוקבת אחר יהודי תימן בראשון-לציון ומציגה את התמורות שחלו בחייהם מאז בוא הראשונים שבהם מחידאן שבתימן בשנת 1909 ועד מחצית המאה העשרים. סיפורם המרתק מוצג בחלל רווי אווירה היסטורית במבנה המשוקם של בית היסמן, הבית הראשון במושבה השוכן במתחם המוזיאון.

במהלך העבודה נאספו פריטים מיוחדים ומרתקים המוצגים בתערוכה שחלקם הגיע עם עולי תימן הראשונים. ספר תורה כתוב על קלף מעור יעל, שופר מקרן של יעל, פריטי לבוש ותכשיטים מקוריים לצד תצלומים ומסמכים מרתקים המוצגים באופן מרהיב וחדשני בליווי קולות, שירים וסיפורים אותנטיים.

 

בסוכות שנת תר"ע, 1909, לפני מאה שנים, הגיעה
לראשון-לציון הקבוצה הראשונה של עולים מחידאן שבצפון תימן. תשושים מתלאות הדרך הגיעו, כותנתם לעורם וספרי הקודש שלהם צרורים על גבם. כדברי מנהיגם טביב הזקן, החליטו לעלות "לא משום גזירת מלך ולא מצד חוסר פרנסה...אלא מרוב חשקה ואהבה לארץ ישראל." המושבה אמנם ביקשה מן המשרד הארץ ישראלי לשלוח אליה עולים מתימן שיהיו בה פועלים חקלאיים, אולם בבואם, לא חיכה להם איש. לא היה היכן לשכנם ובלית ברירה שוכנו בצפיפות נוראה במרתף בית העם. רק לאחר מספר חודשים הוקמו עבורם שלושה צריפים בקצה רחוב נחמה של היום. התערותם במושבה הייתה קשה. רובם עסקו בתימן במלאכות שונות ואילו כאן היה עליהם להסתגל לעבודה חקלאית. נשותיהם וילדיהם הועסקו בבתי האיכרים ובחצרותיהם. אך בני תימן לא נכנעו לקשיים, עולים נוספים ממחוזות אחרים בתימן הצטרפו אליהם ובתוכם קבוצה שהגיעה משרעב בשנת 1912. במרוצת הזמן התארגנו, הקימו לעצמם ועד, הצליחו להיבחר לוועד המושבה, להקים לעצמם שתי שכונות, "שיבת ציון" ו"נוה ציון" וששה מהם התיישבו במושב הסמוך נחלת יהודה. עולי תימן קיימו חיי קהילה תוססים, הקימו לעצמם גן ילדים, בית ספר תורני, מרפאה, תחנת טיפת חלב ואף חפרו באר ודאגו לאספקת מים מסודרת לשכונותיהם, כל זאת ללא סיוע מן המושבה אשר כניסתם לתוך המערכת הפוליטית שלה איימה לערער את שלטון האיכרים בעלי הקרקע שבה. עקב כך, הכריזו עולי תימן על שכונותיהם כ"מושב המאוחד שיבת ציון ונוה ציון" ולמעשה היוו מעין אוטונומיה אשר התקיימה עד קום המדינה עת חברו שוב מרצונם אל
ראשון-לציון.

 

התערוכה מציגה את עולי תימן בראשון-לציון בדרך לארץ ישראל, במפגש הראשון עם המושבה, במאבק לעבודה ולהתיישבות, בהתנהלותם מול ועד המושבה וכן בהתארגנותם כיישוב עצמאי שהעניק לתושביו שירותים בתחומי תרבות ודת, חינוך, רפואה, אספקת מים ועוד.

שני קווים מנחים בחיי יוצאי תימן באים לידי ביטוי בתערוכה: ההשתלבות בחיים בארץ ישראל לצד שמירה על מאפיינים קהילתיים ייחודיים וערכים תרבותיים.

 

עוד מציגה התערוכה כמה מיוצאי תימן שהתיישבו בראשון-לציון ותפסו מקום נכבד בפעילות ציבורית ופוליטית במושבה וביישוב ובלטו בתחום הביטחון, התרבות והאמנות. ביניהם יצויינו אברהם טביב שהיה חבר בכנסת הראשונה, מרדכי מזרחי שכיהן כסגן ראש עיריית ראשון-לציון, האלוף דוד מימון ,האלוף התימני הראשון", הסופר מרדכי טביב ומלכת הזמר העברי, הזמרת שושנה דמארי.