|
מידע כללי | חגים ומועדים
יום הולדת 129 לראשון-לציון בט"ו באב תרמ"ב,31ביולי 1882 עלו על הקרקע 17 משפחות על אדמת עיון קרא
והקימו את המושבה ראשון-לציון.
במלאת לראשון 10 שנים ,פורסמה כתבה בהוספה לעיתון "המליץ" וזו לשונה: , היום יום חמישה עשר באב נמלאו עשר שנים מאז יסדו אחינו בני בריתנו יוצאי רוסיא את המושב "ראשון-לציון" ועלינו לברך מעמקא דלבא את החלוצים אלה, אשר רבות רבות צררום בשנים האחרונות, וישבעו תלאות אין קץ, טרם באו אל המנוחה ואל הנחלה.יהי ד' עמם ויזכו לחוג הם ובניהם אחריהם חגי היובל לארך הימים כמספר היובלות אשר חדלו בישראל מיום הגלותם מארצם, ועוד יוסיף ד' עליהם כהנה וכהנה..... חגים חדשים ישנים במושבה- חבל שהיום ניתן למצוא אותם רק במוזיאון ודאי זכורים לרבים מאיתנו טקסי חג השבועות של ילדותנו. בגדי הלבן, סלי הביכורים, זרי האספרגוס המעקצצים בראשינו, החגיגה רבת הרושם, הכוהנים עטופים לבן (סדינים מהבית), המקבלים את הביכורים מידינו ותהלוכת "שבעת המינים" הצועדת בסך אל מול הקהל הרב, זוגות זוגות וכל זוג נושא את אחד משבעת המינים מעשה קרטון להתפאר. הוותיקים שבינינו עדיין זוכרים שאת הביכורים תרמנו לקרן הקימת. לאחר הטקס היה נערך שוק שבו נמכרו סלי הביכורים והתמורה הייתה קודש לקרן הקימת לישראל (זו מהקופסא הכחולה שעל הקיר). היו זמנים, מה?? מאין בא כל זה? הרי בגולה לא עשו כל זאת והסתפקו במאכלי חלב, בקישוט הבית בירק ובצד הדתי שכלל את תפילות החג, תיקון ליל שבועות וקריאת מגילת רות.  אחד הדברים שגם בהם מתפארת עירנו ראשון-לציון הוא תרומתה לעיצובם העברי החדש של חגי ישראל. ראשוני המושבה ראו צורך לאומי חשוב בהענקת צביון ארץ ישראלי עברי חדש לחגי ישראל. הם אלה אשר שאבו מן המקורות את מנהגי החג כפי שנהגו בימי קדם והתאימו אותם לזמן החדש. כאן אצלנו, מספר מיכל פוחצ'בסקי, אשר נטע לנו את שדרת הדקלים שבגן המושבה, חידשו את מנהג העלייה לרגל לירושלים כבר בשנת 1890 וכך כתב: "לימי חג הפסח תר"ן החליט הנוער לחדש את המנהג הקדום לעלות ברגל ירושלימה. ביום ראשון דחול המועד פסח לפני צאת השחר יצאנו בשתי עגלות...לא פסקה כל זמן הנסיעה השירה..." על עלייה לרגל לירושלים בחג הביכורים כתב דב חביב לובמן מראשוני המושבה: "שלושים צעירים גמרו אומר לעלות ברגל לחג הביכורים ירושלימה... אחר הצהריים הסתדרו כולם לצאת לדרך, צקלונם על שכמם ומקלות עבים בידם. ילדי המושבה התקבצו מסביב ללוות את הצליינים החדישים, ובשירת 'חושו אחים חושו' יצאו את המושבה בצעדי און." על מפגש הראשון עם ירושלים כתב לובמן חביב: " דמעות חמות נשרו מעינינו והרגשנו את צער אומתנו הנתונה בשביה גם בארצה. ... את ביקורנו הראשון הקדשנו לכותל המערבי ...הזקנים ליוו אותנו במנוד ראש, הזקנות ... התלחשו ביניהן על הצליינים האלה שהם מאותו הזמן של 'עקבתא דמשיחא' " (פעמי המשיח). זיכרונות חג השבועות של פעם נשמרים בארכיון המוזיאון, בכתבי הראשונים ובתמונות של חגיגות שבועות במושבה. ילדים עם סלי ביכורים שבתוכם לא רק מלפפון ועגבניה אלא גם יונה, גדי או תרנגולת אדומת כרבולת. טקס הביכורים רב הרושם נערך בגן המושבה וכל "ראשון" באה לראות, לקנות ולתרום. והיום, אולי פה ושם באחד מבתי הספר נערך טקס שבועות רב רושם כמו בימים ההם. המסורת הולכת ונשכחת וחבל שכך. אולי יקום מי מאנשי החינוך של עירנו וישיב עטרה ליושנה (רק לא מאספרגוס בבקשה...).
חוגגים עצמאות במוזיאון ראשון-לציון ביום שלישי, 10 במאי, ו' אייר תשע"א, בשעות 10:00 – 14:00  ביום העצמאות ה-63 למדינת ישראל, בנוכחות 1500 איש אישה וילד ,
חשף מוזיאון ראשון-לציון את תרומתם האדירה של אנשי המושבה ראשון-לציון ליצירת ערכים וסמלים לאומיים, לתחיית השפה העברית ולפיתוח תרבות עברית ייחודית.
במעמד ראש העירייה מר דב צור ובנוכחות צאצאי משפחות אברמוביץ', מאירוביץ', בלקינד הונף דגל כחול לבן כפי שכתב בט"ו באב 1885 ישראל בלקינד במכתבו לזאב דובנוב: " ואני ופאני מאירוביץ' היינו עסוקים בהכנת דגל, וזו דמות הדגל אשר עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים שתים רצועות של תכלת משתי קצותיה דוגמאת הטלית ומגן דוד של תכלת באמצע.
יחד עם ההנפה נשלחו לשמיים 100 בלונים בצבעים כחול ולבן והפיצו את הבשורה לכל עבר. באירוע זה נחשף לראשונה הבית בו התגורר בשנת 1884 מחבר "התקוה" נפתלי הרץ אימבר , התערוכה מציגה את גלגולו של שיר "התקוה" מאז שפורסם ע"י נפתלי הרץ אימבר ועוסקת בתפקיד המרכזי שמילאה ראשון-לציון בהולדת ההמנון הלאומי. כדברי אימבר " אני דברתי את המילים והעם השיב לי בשיר" .
ראש העירייה מר דב צור יחד עם צאצאי משפחת אימבר גזרו את הסרט, שדרנית הרדיו המיתולוגית שמירה אימבר קראה בקולה הערב שיר שכתב אמבר בשהותו בראשון-לציון ואחותה צביה נשאה דברים לדמותו. שחקני הבית : אמיר לוי ולירית בלבן גלמו דמויות היסטוריות והחגיגה הציונית הייתה בעיצומה.
· |
|
|
|