חגים חדשים ישנים במושבה- חבל שהיום ניתן למצוא אותם רק במוזיאון
ודאי זכורים לרבים מאיתנו טקסי חג השבועות של ילדותנו. בגדי הלבן, סלי הביכורים, זרי האספרגוס המעקצצים בראשינו, החגיגה רבת הרושם, הכוהנים עטופים לבן (סדינים מהבית), המקבלים את הביכורים מידינו ותהלוכת "שבעת המינים" הצועדת בסך אל מול הקהל הרב, זוגות זוגות וכל זוג נושא את אחד משבעת המינים מעשה קרטון להתפאר. הוותיקים שבינינו עדיין זוכרים שאת הביכורים תרמנו לקרן הקימת. לאחר הטקס היה נערך שוק שבו נמכרו סלי הביכורים והתמורה הייתה קודש לקרן הקימת לישראל (זו מהקופסא הכחולה שעל הקיר). היו זמנים, מה?? מאין בא כל זה? הרי בגולה לא עשו כל זאת והסתפקו במאכלי חלב, בקישוט הבית בירק ובצד הדתי שכלל את תפילות החג, תיקון ליל שבועות וקריאת מגילת רות.

אחד הדברים שגם בהם מתפארת עירנו ראשון-לציון הוא תרומתה לעיצובם העברי החדש של חגי ישראל. ראשוני המושבה ראו צורך לאומי חשוב בהענקת צביון ארץ ישראלי עברי חדש לחגי ישראל. הם אלה אשר שאבו מן המקורות את מנהגי החג כפי שנהגו בימי קדם והתאימו אותם לזמן החדש. כאן אצלנו, מספר מיכל פוחצ'בסקי, אשר נטע לנו את שדרת הדקלים שבגן המושבה, חידשו את מנהג העלייה לרגל לירושלים כבר בשנת 1890 וכך כתב: "לימי חג הפסח תר"ן החליט הנוער לחדש את המנהג הקדום לעלות ברגל ירושלימה. ביום ראשון דחול המועד פסח לפני צאת השחר יצאנו בשתי עגלות...לא פסקה כל זמן הנסיעה השירה..." על עלייה לרגל לירושלים בחג הביכורים כתב דב חביב לובמן מראשוני המושבה: "שלושים צעירים גמרו אומר לעלות ברגל לחג הביכורים ירושלימה... אחר הצהריים הסתדרו כולם לצאת לדרך, צקלונם על שכמם ומקלות עבים בידם. ילדי המושבה התקבצו מסביב ללוות את הצליינים החדישים, ובשירת 'חושו אחים חושו' יצאו את המושבה בצעדי און." על מפגש הראשון עם ירושלים כתב לובמן חביב: " דמעות חמות נשרו מעינינו והרגשנו את צער אומתנו הנתונה בשביה גם בארצה. ... את ביקורנו הראשון הקדשנו לכותל המערבי ...הזקנים ליוו אותנו במנוד ראש, הזקנות ... התלחשו ביניהן על הצליינים האלה שהם מאותו הזמן של 'עקבתא דמשיחא' " (פעמי המשיח).
זיכרונות חג השבועות של פעם נשמרים בארכיון המוזיאון, בכתבי הראשונים ובתמונות של חגיגות שבועות במושבה. ילדים עם סלי ביכורים שבתוכם לא רק מלפפון ועגבניה אלא גם יונה, גדי או תרנגולת אדומת כרבולת. טקס הביכורים רב הרושם נערך בגן המושבה וכל "ראשון" באה לראות, לקנות ולתרום.
והיום, אולי פה ושם באחד מבתי הספר נערך טקס שבועות רב רושם כמו בימים ההם. המסורת הולכת ונשכחת וחבל שכך. אולי יקום מי מאנשי החינוך של עירנו וישיב עטרה ליושנה (רק לא מאספרגוס בבקשה...).
מאה שנה לעליית יהודי תימן
והתיישבותם בראשון-לציון
במלאת 100 שנה
לעלייתם והתיישבותם של יהודי תימן בראשון-לציון
הוקמה ועדה בראשותו של יוסי שובלי לצורך תכנון הפעולות והאירועים אשר יתקיימו השנה.
במוזיאון מוקמת בימים אלו תערוכה קבועה
המספרת על קהילה מיוחדת זו והשתלבותם במושבה.
פעילות נוספת שיזמה הועדה היא שילוט אתרים בשכונות התימנים
ועריכת סיורים לקהל הרחב.
שילוט אתרים בשכונות "שיבת-ציון" "נווה-ציון" ורחוב נחמה
מוזיאון ראשון-לציון הציב 12שלטים לצד אתרים מרכזיים בשכונות של עולי תימן, ביניהם: בית הכנסת, המרפאה, באר המים ,מעלאמה(החדר התימני), בתים בהם התגוררו מנהיגי העדה ונכבדיה.
המידע בשלטים נכתב על ידי דר' בת-ציון עראקי קלורמן, חוקרת תולדות העדה שכתבה ספרים ופירסומים בנושא.
סיורים בשכונת "שיבת-ציון" בחוה"מ סוכות
בחוה"מ סוכות ,ביוזמת המוזיאון ,נערכו סיורים בשכונת שיבת-ציון לקהל הרחב בהדרכתה של מדריכת המוזיאון: נילי ערבה פלג.
במהלך הסיור בשכונה שמעו המטיילים, על הכמיהה לעלות לארץ הקודש, על חבלי הקליטה, המפגש עם התושבים הותיקים במושבה, בניית השכונה וחיי היום יום. במסגרת הסיור אירח אלי מימון, נכד למייסדי השכונה, המתגורר כיום בביתם , את המבקרים וחשף בפניהם פיסת חיים נוסטלגית המתובלת בסיפורים ,ריחות וטעמים.
השחקן, דר' זכריה אלכורת, בן העדה התימנית הפתיע את המבקרים בגן השכונה בדמותו של מורי יחיא ,שעלה עם העלייה התימנית לראשון-לציון בשנת 1909 .מורי יחיא סיפר על תלאותיהם במושבה, על בניית השכונה והחיים בה.
משם המשיכו המבקרים במורד הרחוב ונכנסו לבית הכנסת שם פגשו שוב בשחקן בדמותו של יחיא בן מורי יחיא שסיפר על חייו כילד בשכונה ובחדר התימני. המבקרים זכו לראות ספר תורה בן מאות שנים שהובא מתימן ולשמוע תקיעה בשופר תימני מקורי.
אירועים נוספים
* יום ג' 16.2.10 ב' אדר בשעה 16.30
מוזיאון ראשון-לציון
כנס האוניברסיטה הפתוחה ומוזיאון ראשון-לציון
"יהדות תימן: היבטים תרבותיים וחברתיים". 
* יום ב' 22.2.10 ח' אדר
בית יד לבנים
"עדות בקו וצבע"
תערוכה של ציונה גן
* יום ג' 16.3.10 א' ניסן בשעה 19.00
המדרשה לחקר חיבת ציון בבית יד לבנים
ערב מורשת יהדות תימן.
* מוצ"ש 20.3.10 ה' ניסן בשעה 20.00
מתנ"ס שיכון המזרח
מועדון זמר "צעד תימני"
* יום העצמאות יום ג' 20.4.10 ו' אייר בשעה 10.30
מוזיאון ראשון-לציון
"עורי צפון ובואי תימן"
פתיחת תערוכה היסטורית.
סיכום פעילויות תלמידים בחוגי המוזיאון.
נשמח לראותכם...
צאצאי עולי תימן בשנים תרס"ט, תרע"ב, 1909, 1912,
נקראים להתקשר לארכיון המוזיאון על מנת להשלים פרטים ב"אלבום המשפחות הממוחשב"
אנא פנו לטל: 03-9682374 \ 03-9682375
"זאת אהבה תימנית"
בזמרה, מחול ומקרא ציין מוזיאון ראשון-לציון 100 שנה לעליית התימנים לראשון-לציון,
במופע ייחודי ו"שורשי" בבוקר יום שישי האחרון .
התרבות העשירה של יהדות תימן רבת הגוונים והשפעתה על תרבות הפולקלור הישראלי באה לידי ביטוי במופע מרגש במיוחד שהתקיים במוזיאון ראשון -לציון .
צביה בר, זמרת, רקדנית וכוריאוגרפית, יוצאת להקת ענבל וציונה חייבי – רקדנית וזמרת רגשו מאוד
את הקהל הרב שהגיע - רובו בני העדה התימנית.
אורח הכבוד היה ד"ר נח הלפרין, שדיבר על תרבות תימן ותרומתה לתרבות הישראלית.
את פני הבאים קידם מזנון עשיר ממטעמי תימן, שהכינו בהתנדבות ובמסירות רבה תהילה גיא דמתי וחברותיה .
צביה בר, שהפיקה, ביימה וערכה את המופע שילבה בו בעיקר את שירת הנשים התימניות העוסקת בחייה של האישה ככלה רכה בשנים, כאישה בוגרת ועל יחסיה עם בעלה והתמודדותה עם האישה השנייה "אטבינה". - כל זה גם בריקוד, בחן ובהומור רב:
האישה התימנייה, בשירים יודעת לשדרג את חייה מבלי לפגוע במסגרת המשפחה וכמובן על ידי עידוד האגו הגברי והתמיכה בו, בחוכמתה הרבה היא תדע להשיג את החופש האישי שלה מבלי לפגוע בזולת ומבלי שהיא עצמה תפגע.
ואם הנישואין עולים על שרטון מסיבות שונות, הם מנסים למצוא את גשר הזהב לעשות את רצון האל והוא ישמע את קולם ויעזור להם.
במערכון קצר שהוצג במופע הועלתה בעיה נוספת - רצונו של הבעל באישה שנייה –אטבינה-.מבקש הבעל את רשות אישתו הראשונה לשאת אישה צעירה מאוד. כדי לרכך את המכה, הוא מגיש לה מתנה שהייתה בארון 50 שנה ... בושם... היא נפגשת עם הכלה החדשה ושתיהן מחליטות להתפייס בשיר של אנדה אמיר "נחלק נא את האושר לפי הצדק והיושר" .
שירים כאלה ,שירי שבת ומוצאי שבת ושירי געגועים לירושלים לוו בריקודים, חלקם של שרה לוי תנאי . הקהל הצטרף כמעט לכל שיר והכיר את המילים בהגייתן התימנית, והדבר גרם להתרגשות רבה ולהתרוממות רוח.
במופע שולבו גם קליפים של שני ריקודים ושירים בשירת "אקפלה" של ר' שלום שבזי ועובדיה טוביה על ידי מקהלת "לירון". באחד מהם, "שיר בעיטורי תנועה" זכתה צביה בר במדליית זהב בתחרות פסטיבל בינלאומי.
בסיום המופע, נערך סיור מודרך במוזיאון ושולב בו סיפור עליית התימנים למושבה .
לאור הביקוש הרב למופע, ייערך מופע נוסף. פרטים יפורסמו בעיתונות המקומית ובאתר המוזיאון .
ביקור שר התיירות מר סטס מיסז'ניקוב
במוזיאון ראשון לציון
ביום שלישי ה 29.12.09 – נערך ביקור מקיף של שר התיירות ,
מר סטס מיסז'ניקו בראשון לציון .
את השר ליווה ראש העירייה ,מר דב צור,חברי מועצה ,
מנהל החברה העירונית ומכובדים ממשרד החוץ.
באווירה חמה ונטולת רשמיות סקר ראש העירייה
בליווי מצגת את ציוני הדרך של העיר, גידול אוכלוסיית העיר, שטחים ויעודי קרקע, מצב מערכת החינוך, תעסוקה, וקליטת עולים חדשים.
מנהל המוזיאון מר רפי גלנטה הודה לשר על ביקורו וסיפר לו, כי כאן , במקום שעומד היום המוזיאון החל סיפורה ההיסטורי של הציונות המתחדשת בארץ ישראל.
לכאן עלו לקרקע ראשוני העלייה הראשונה
והקימו את בכורת מושבות העלייה הראשונה.
כאן נולד ההמנון הלאומי, הדגל הלאומי וכן הבית ספר העברי הראשון. כל אלה אמר, ומעשים ראשוניים נוספים מוצגים במוזיאון.
מנהל המוזיאון סיפר לשר על תוכניות הפיתוח הנמצאות בתהליך עבודה ועל מגוון התוכניות והסיורים שתייר יכול לחוות באתר זה. עוד הוסיף כי בראשון לציון קיים פוטנציאל תיירותי ייחודי בארץ ובעולם ולכן אך טבעי הוא לחשוף אותו בפני הגורמים עליהם מופקד השר.
הביקור אמור היה על פי הסדר יום, להסתיים כאן, אך השר ביקש לראות עוד...
בהדרכתה של מדריכת המוזיאון ציפי גוזז ביקר השר בתערוכת "בית שליט" , ב"בגדי ראשונים" ספרה על הפן התרבותי של אנשי ראשון לציון, האופנה האירופאית, הנשפים, הפריטה על הפסנתר, ההשכלה והרצון של כל אמא שבנה יהיה רופא, מהנדס או עורך דין.
עוד ספרה על שינוי במעמדה של האישה לאחר מלחמת העולם הראשונה וכיצד הוא בא לידי ביטוי באופנה.
במורד המדרגות פגש השר את שחקן הבית אמיר לוי המגלם את דמותו של המורה דוד יודילוביץ',
השר זכה לשיעור לדוגמה ואף נבחן בחשבון בהצלחה רבה.. בתום הביקור הודו האורחים על הביקור החוויתי והמהנה.