חדר זה הפונה אל כיכר המייסדים, מקום ייסוד המושבה, והיה במקור חדר המגורים של משפחת שליט, מוקדש לשבעה עשר מייסדי המושבה ראשון-לציון. על הקירות דיוקנאות המייסדים מעשה ידי האמן פרנק מייסלר. לצידם מצגת מולטי מדיה בה מופיעים מייסדי המושבה ולצדם נשותיהם אשר ברוח אותה תקופה לא נזכרו במסמכי הייסוד והניהול של המושבה. במצגת מושמע גם השיר "האח ראשון-לציון" שיר ההמנון למושבה אותו כתב אריה ליפא שליט, בנו הבכור של אליעזר אלחנן שליט בהיותו בן 16 שנים. השיר הולחן על ידי ליאון איגלי, גנו עברי מטעם פקידות הברון שהיה בעל השכלה מוסיקלית.

מייסדי המושבה, שבעה עשר במספר, רכשו את אדמתם בכספם וקיוו להיות עובדי אדמה עצמאיים. בשל המצוקה והמחסור נאלצו להיעזר בברון רוטשילד "הנדיב הידוע" אשר נרתם לעזרתם זמן קצר לאחר ייסוד המושבה. יש מספרים כי השיר "האח ראשון-לציון" נכתב כאות מחאה על רצונו של הברון לשנות את שם המושבה ולקרוא לה על שם אמו המנוחה, בתיה. עקב המרידה שפרצה במושבה כנגד פקידות הברון בשנת 1887, שבעקבותיה הגיע הברון לארץ על מנת ליישר את ההדורים, בחר הברון להסב את שמה של עקרון ולקרוא לה "מזכרת בתיה" על שם אמו. השיר, "האח ראשון-לציון" מדגיש את נאמנותם של בני המושבה למושבתם ולשמה: